אשליית השקיפות: המנהל בטוח שהכל ברור, העובדים פחות

"העובדים יודעים בדיוק לאן אנחנו הולכים. אנחנו בשקיפות מלאה איתם."

את המשפט הזה אני שומעת יותר מדי בתקופה האחרונה. המנהלים שאומרים אותו בטוחים בעצמם ובמציאות שהם רואים:

"אנחנו לקראת הנפקה, ברור לכולם שהולכת להיות תקופה עמוסה."

"שלחנו מייל מפורט עם הרציונל שעומד מאחורי המעבר חזרה למשרד."

תוך כדי האמירה הבטוחה הזאת, אני קולטת בזווית העין את חבר הצוות שנוכח גם הוא בפגישה. הוא משפיל מבט, נמנע מקשר עין. אין הנהון, אין חיזוק. רק שתיקה.

מה שומעים בשיחות המסדרון

בשיחה שלפני הפגישה, או בקפה שאחריה, אני שואלת עובדים מה קורה ומה מתוכנן להמשך. התשובות מגיעות מהר:

"עובדים ללא הפסקה לקראת הנפקה, לא אומרים לנו מתי זה יקרה."

"ככל הנראה מעבירים אותי לצוות אחר, אבל זה לא רשמי."

"ב-2026 כנראה ישאירו לנו רק יום אחד מהבית, אבל בינתיים ממשיכים כרגיל, כאילו אין לנו חיים שנצטרך להתאים."

העובדים מודעים לשינויים. הרכילות, כרגיל, מקדימה את התקשורת הרשמית. אבל הם יודעים את ה"מה", ואין להם מושג לגבי ה"למה" וה"איך". בזמן שהמנהלים מדברים על "בהירות" ו"שקיפות", בשטח יש בלבול, תסכול ועייפות מצטברת.

לפער הזה יש שם: אשליית השקיפות.

המנהלים משוכנעים שמה שיש להם בראש ברור לכולם, שהמסר עבר. העובד נשאר עם המון סימני שאלה.

הנתונים מאשרים את מה שרואים בשטח

גאלופ בחנה את הנושא ברבעון השני של 2025, בסקר של למעלה מ-17,000 עובדים בארה"ב. הממצא: רק 47% מהעובדים מסכימים בתוקף שהם יודעים מה מצפים מהם בעבודה. כלומר, יותר ממחצית מהעובדים מתפקדים בלי בהירות אמיתית לגבי מה שמצופה מהם.

למה זה קורה?

כי מנהלים מניחים שאם יש שקט בחדר, יש הסכמה. מצוקה לא תמיד עושה רעש. השקט הוא לפעמים עובד שוויתר. במקרה הטוב הוא יישאר מאחור, במקרה הפחות טוב הוא כבר התחיל את תהליך העזיבה.

מה כדאי לעשות?

להחליף את "הכל בסדר?" בשאלות שמביאות תשובות אמיתיות. בשיחות 1:1 שווה לנסות:

"הפתיע אותך השינוי האחרון? מה הפתיע בו?"

"איזה חלק בתוכנית היה הכי פחות מובן? מה היה מובן אבל עדיין נשמע מדאיג?"

"מה היית צריך ממני או מהארגון כדי שהשינוי יעבור יותר בקלות?"

אם השיחה הזאת לא תקרה איתך בחדר, היא תקרה ממילא במסדרון, בתור לקפה, או בווטסאפ הקבוצתי. ושם, אין לך שום השפעה.

לסיכום

ב-2026 ה-AI והטכנולוגיה משנים את השוק בקצב שלא ראינו. במציאות כזאת, אין את הפריבילגיה של פערים בתקשורת ובהבנה. כשהקצב בחוץ מטורף, השקט שאתם רואים בתוך החדר הוא לא סימן שהכל בסדר. הוא סימן לפעול.

יש לך דילמה אחת בנושא שקיפות ובהירות בצוות שלך? אני מזמינה אותך לשיחת פיצוח של 30 דקות, נבחן ביחד איפה נמצא הפער ואיך מתחילים לטפל בו.

לקביעת שיחת פיצוח לחצו פה